פסק-דין בתיק ב"ל 45387-05-12

1.         בפניי ערעור שהגיש המערער בעצמו, כנגד החלטתה של הועדה לעררים (ניידות) מ- 26/03/2012, שקבעה לו 50% מוגבלות בניידות לפי סעיף ד1 ובעקבות פס"ד מיום 10/01/2012 (בל 37721-04-10 כב' השופטת נ. רות " פסה"ד" ; " הוועדה").

            טוען המערער כי יש להורות לועדה ליישם סעיף ד2 ביחס לליקוי שברגל שמאל וכן ליישם סעיף וא1 בצירוף תיעוד רפואי קביל.

            כן טען כי מאחר והוא תובע החל משנת 1998 והועדות אטומות - עתר להעביר עניינו לגורם רפואי חיצוני.

            כן עתר לפצותו על הוצאותיו הרבות.

2.         בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ש. ולך ביקש המערער לטעון בפני שופט.

            על מנת למנוע דחייה בטיפול בהליך נתבקשו הצדדים להגיש טיעוניהם:

            המערער מונה הממצאים הרפואיים וטוען כי הוועדה ציינה כי קיימים שינויים ניווניים, לכן עונה צד שמאל על הגדרה של DDH (שהוא "פגם התפתחותי"; כפי שנקבע בוועדות קודמות) ופרשנותה כי זה "אינו נכלל" בוטלה ולכן זה בזיון ביה"ד.

            הסטייה בין רגל ימין לשמאל בסה"כ פחות או יותר 10% ורחוקה מלהיות תקינה ולא יתכן שלא תהיה חומרה יחסית ברגל זו ע"פ פריט ד' לרשימת הליקויים.

            הטענה כי "טווחי התנועה תוארו בדו"ח הבדיקה" אינם עומדים במידת ההוגנות - לא נבדקה כוויצה כפופית, בו בזמן שלדעת מומחים למפרקים עולה על 30 מעלות ומותאמת לסעיף וא1.

            הוועדה שגתה מהחלטתה הקודמת: אבדוקציה - 15; באחרונה קבעה כ- 20 במטרה למנוע המגיע עפ"י דין.

3.         המשיב, משום מה ואף שהחלטות נמסרו לו - לא הגיש טיעוניו.

            בהתאם - ניתן פסה"ד בהעדר עמדתו.

4.         ולהכרעתי -

א.        הוועדה התכנסה עפ"י פסה"ד.

            בהתאם, יש לבחון אם פעלה הוועדה עפ"י הוראותיו.

ב.         פסה"ד הורה כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתתייחס למסמכים הרפואיים מיום 13.12.1965 ומיום 31.1.1966 (נספחים ג' לכתב הערעור) המציינים נקיעה בשני פרקי הירכיים מלידה.

כמו כן, אם תקבע הועדה כי רגלו שמאלית של המערער היא במצב של תת נקע, תשקול הועדה יישום פריט ליקוי ד(2) בהתאם למידת חומרת מצב תת הנקע בו לוקה המערער.

הוועדה תנמק החלטתה.